קרישנה הינו אלוהים בכבודו ובעצמו, בדמותו הנשגבת מלאת החדווה ומודעת לכל. נכון שאם נבדוק במילון ואפילו בוויקיפדיה נמצא שקרישנה הינו אל בפנתיאון ההודי, אחד מבין רבים. אך כאשר אנו לומדים את הספרות הוֵדית לעומקה אנו מגלים, שהאלים (שמכונים בספרינו אלים-למחצה) הם למעשה מלאכים ומעליהם נמצא אלוהים, אחד, שלא נולד ותמיד היה… קרישנה!

טענה זו מבוססת כבר בפסוק הראשון של השרימד בהאגותם:

"הו אלי, שְׂרי קרישנה, בן וָאסוּדֵוַה, הו אישיות אלוה השורה בכול, משתחווה אני בהוקרה לפניך. הוגה אני באדון העליון שְׂרי קרישנה משום שהוא האמת המוחלטת והסיבה הראשונית לכל סיבות הבריאה, הקיום וההרס של היקומים הנגלים. מודע הוא במישרין ובעקיפין לכל התופעות, והוא בלתי תלוי כיוון שאין סיבה אחרת מעבר לו. זה הוא שהקנה את הידע הוֵדי לליבו של ברהמהג'י, בן הבריאה הראשון. בכוחו, אפילו חכמים דגולים ואלים-למחצה מוטלים לאשליה, כאדם המתבלבל לנוכח החיזיון המתעתע של מים הנראים באש, או של אדמה הנראית על מים. בזכותו בלבד נראים היקומים החומריים, המתגלים ארעית כתוצאה מפעולות גומלין של שלוש מידות הטבע כממשיים, אל-אף שאינם אמיתיים. לכן הוגה אני בו, באדון העליון שְׂרי קרישנה, הקיים לעד במשכן הנשגב, החופשי לעד מן ההצגה המשלה של העולם החומרי. הוגה אני בו כיוון שהוא האמת המוחלטת."

רבות התיאוריות ודברי ההגות השונים על מהותו של האל. האם אלוהים הוא רק אנרגיה, או אור אינסופי? אולי הוא איזשהו רעיון נעלה? האם הוא עיקרון מופשט לחלוטין? האם הוא סבא זקן עם זקן גדול, היושב מעבר לשמיים עם ספר עב כרס ורושם את מעשינו, למען יוכל לשפוט אותנו באחרית הימים?

התפיסה הוֵדית לגבי האלוהות הינה מרתקת. ככל שיורדים יותר למעמקיה מגלים פילוסופיה שלמה ומלאה שאינה ניתנת לסתירה, ומאפשרת למעמיק להתחבר לטבעו העמוק ביותר, לטבע האהבה לאל.

פילוסופיה זו נקראת "אחדות ושוני בו זמניים".  למעשה תפיסה זו מגדירה את האל כאישי ובלתי אישי בו-זמנית. משמע שהאל שורה בכול כאנרגיה בעזרת אונַיו השונים, אך יחד עם זאת הוא גם נפרד מן הכול בדמותו הנשגבת. דוגמתו של בעל עסק הינה מתאימה מאוד בהקשר זה; בעל העסק יושב בביתו או במשרדו אך נוכחותו מורגשת בכל פינה ופינה בתחומי העסק.

"בדמותי הסמויה שורה אני ביקום כולו. כל הישויות נמצאות בי, אולם אני איני בהן. אלא שבו-זמנית, כל הנברא אינו מצוי בי. הבט נא וראה את שפעת יכולתי המיסטית! למרות שאני הוא מקיימן של כל ישויות החיים, ולמרות שאני נמצא בכול, איני חלק מעולם התופעות הזה, שהרי אני הוא מקור הבריאה." (ב.ג. 9.4-5)

כדי לבנות שולחן אני חייב להיות נפרד ממנו. בדומה לכך כדי לבורא את הבריאה האל, המקור שלה, חייב להיות נבדל ממנה. אך יחד עם זאת בדמותו הסמויה הוא שורה ביקום כולו.

הבה ונסביר מסקנה זו יותר לעומק: "אנשי-רוח מלומדים, היודעים את האמת המוחלטת, קוראים למהות חסרת שניות זו ברהמן, פַּרַמָאתְמָא או בְּהַגַוָאן." (בהאג. 1.2.11)

ברהמן, פירושו, הרוח הבלתי אישי השורה בכול.
פַּרַמָאתְמָא פירושו, נשמת-העל היושב בלבה של כל ישות חיה ובכל אטום.
בְּהַגַוָאן פירושו, האל בדמותו האישית והנשגבת.

כלומר, האל שוכן בתוך כל אטום ואטום כנשמת-על, ומחוץ לכל אטום כאנרגיה חסרת ראשית השורה בכול. אך יחד עם זאת הוא גם נפרד מן הכול בדמותו הנצחית, המודעת ומלאת החדווה, הידועה כקרישנה, שפירושו שובה לה כול.

רק אלוהים שובה את לב כל מי שהופך מודע לו.

אלוהים הוא אישיות
שאלה גדולה הנשאלת בקרב הוגים רבים, היא כאמור, האם האל הוא מישהו או משהו? כפי שכבר הבנו הספרות הוֵדית טוענת שגם וגם. אך איזה היבט נעלה יותר, ההיבט האישי או הבלתי אישי? תפיסת האל כבְּהַגַוָאן (דמות) או תפיסת הברהמן  (אנרגיה חסרת ראשית ואחרית)?

"ואני הוא מקור הברהמן הבלתי אישי, שהינו בל אלמוות, בלתי מתכלה ונצחי…" (ב.ג. 14.27)

בבהגווד-גיטה קרישנה אומר שהוא מקור הברהמן, האנרגיה חסרת הראשית השורה בכל. למעשה הספרות הוֵדית מסבירה שזוהר הברהמן הוא רק האור הבוקע מגופו הרוחני של האל. דוגמת השמש מסבירה היטב נושא זה; אור השמש שורה בכול ומאיר את היקום, אך אור זה הינו  רק הקרינה הבוהקת מכדור השמש עצמו. ברור למדי שהשמש היא המקור של אור השמש. בדומה לכך, גם קרישנה הינו המקור של שלל האנרגיות שלו.

אלוהים, קרישנה, הינו האישיות המקורית. כל מה שקיים בנו קיים מהותית גם במקור שלנו. למשל ילד ניחן בתכונות כי גם אביו ניחן בתכונות. כך גם לגבי האל, אנו ניחנים בדמות כי הוא ניחן בה, אנו ניחנים בתכונות ובאישיות הייחודית רק לנו כי גם המקור שלנו, קרישנה, ניחן בתכונות ובאישיות.

אך חשוב מאוד לציין – דמותו של קרישנה אינה מוגבלת כמו שלנו. זוהי דמות רוחנית, שלא נולדה ותמיד הייתה ואינה מוגבלת לזמן ומקום. קרישנה הינו אישיות מיוחדת במינה. הוא הכי יפה, הוא הכי מצחיק, הוא הכי חזק. בנוסף הוא גם החבר הכי טוב, הוא מושא האהבה הכי ראוי, והוא גם יודע הכי לאהוב. הוא שובה את לב כל מי שפוגש בו, והוא מזמין את כולנו לפגוש בו, ראשית כל דרך המדיטציה על שמו.

"למראה האל עומד ממש למולו, דְהְרוּוַה מַהָארָאגַ'ה נסער כולו והשתחווה לפניו בהוקרה. הוא נפל אפיים ארצה כמקל ושקע כליל באהבת אלוהים. שרוי באקסטזה, הוא הביט באישיות אלוה כמו שותה אותו בעיניו, מנשק בפיו את כפות רגלי הלוטוס שלו, ומחבקו בזרועותיו." (בהאג 4.9.3)

הספרות הוֵדית מלאה בדוגמאות על אנשים קדושים רבים שחזו באל בזכות תרגולם בבהקטי-יוגה, ונמלאו בחדווה אינסופית. כמובן שאנו יכולים להטיל ספק. אבל עד שלא ננסה לא נדע בוודאות לעולם.

בהקטי-יוגה, שהינה יוגה של אהבה ומסירות לאל, לברואים ולבריאה, הינה דרך התרגול המומלצת ביותר לתקופה זו. דרך שמובילה לפגישה ישירה עם האל, לחוויה האישית המקנה את חותם ההוכחה, ומעפילה על כל אמונה.

"אלי היקר, הבלתי נולד העליון. יודע אני כי הקיום, אשר מתהווה על-ידי האנרגיה החומרית, מלא כולו במיני חיים שונים, כבעלי-חיים, עצים, ציפורים, זוחלים, אלים-למחצה ובני אדם. ידוע לי גם שאלה מתגלים לעיתים, ולעיתים הינם בלתי נגלים; אך מעולם לא התנסיתי בדמות העילאית שנגלית עכשיו לעיני. עתה הקיץ הקץ על תהליכי התהייה השכלתנית כולם." (בהאג 4.9.13)

מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

• אלטרנטיבה חיובית
• הברכה והקללה של המונותאיזם
• לילה בין שני ימים
• שמות האל
• מוסר וצדק ללא אלוהים
• המשרת של המשרתים
• חלומות ומציאות
• המסע של משה וארג'ונה
• זכרונות אישיים מעזה והצעת פתרון
• עוד...

4 תגובות לפוסט "מיהו קרישנה?"