גִלגוּל נשמות

גִלגוּל נשמות

יוגה של אהבהמטרת ידע זה הינה לשחרר אותנו מהאשליה שבקיום החומרי, ולאפשר לנו לחזור לטבענו וליחסינו המקוריים עם העליון.

הבסיס
מהותנו המקורית הינה נשמה. במצבנו הנוכחי, הנשמה עטופה בנפש סמויה ובגוף גשמי.

הנשמה הינה הדמות והאישיות המקורית שלנו. על-פי הוודות, מטבענו הננו סַצ-ציד-אַנַנְדַה ויגְרַהַה, משמע שטבע הנשמה הוא דמות נצחית בעלת מודעות (או ידע) ושמחה. כלל היבטי האישיות, כמו רגשות, רצונות ומחשבות, מקורן בנשמה.

הנפש הינה השתקפות מעוותת של הנשמה בחומר סמוי. הנפש כשלעצמה אינה מודעת, אך נראית כמודעת משום שהיא משקפת את התודעה המקורית של הנשמה. הרגשות המקוריים שלנו משתקפים באופן מעוות בנפש. ניתן לדמות זאת למנורה המקרינה אור לבן (הנשמה), העטופה בזכוכית צבעונית (הנפש). הצבעים השונים משקפים את האור המקורי, אך מגבילים אותו על-פי הצבע המסוים ועל-פי כהותו. אהבה למשל, שבמהותה משוללת אנוכיות והינה טבעה המקורי של הנשמה, בהשתקפותה בנפש, מתבטאת בתאווה ואנוכיות.

אם הנפש הינה כסות סמויה על הנשמה, הגוף הינו כסות גשמית על הנפש. הנפש הינה תוצר של התודעה החומרנית שהינה השתקפות מעוותת של התודעה הרוחנית. מכאן שהתודעה החומרנית שלנו, המתבטאת בצורה הסמויה של הנפש, מתבטאת בגוף החומרי.

הגוף והנפש תפקידם ליצור מציאות וירטואלית לנשמה המקנאת באלוהים שמטרתה לכסות ולהשכיח את יחסי הנשמה כלפי האל, יחסים של משרתת אוהבת, ולאפשר לה לפעול בעולם כאילו היא המרכז (חיקוי לאלוהים), וכול הסובב נועד לשליטתה ולתענוגה. תחת תפיסה אשלייתית זו הנשמה מתחילה את מסעה החומרי ומנסה למצוא את אושרה בו. אבל זה לא עובד.

אין מוות
הנחה יסודית בכול התפיסה של גלגול נשמות היא שאין מוות:

"מעולם לא היה זמן שבו אני לא הייתי, גם לא אתה וכל המלכים הללו; וגם בעתיד לא יחדל איש מאיתנו להיות". (ב.ג. 2.12)

מוות, מנקודת המבט של הגיטה, מתייחס לאשליה של זיהוי החיים עם הגוף חסר החיים. תחת אשליה זו אנו מאמינים שבקץ הגוף, גם החיים מסתיימים. מעניין שחווייתית, איננו מסוגלים לתפוס חידלון. חידלון האני לא קיים. חוויית המוות ופחד המוות מתרחשים כאשר האני הנצחי מזדהה עקב אשליה עם הגוף החולף בתור עצמו ולכן נמצא בחרדה של איבוד טבעו הנצחי.

מהו תהליך החלפת הגוף?
"ממש כשם שאדם עוטה מלבושים חדשים ומוותר על הישנים, מקבלת הנשמה גוף חומרי חדש ונוטשת את גופה הישן ונטול הערך". (ב.ג. 2.22)

מוות משמעו שהנשמה העטופה בגוף הסמוי, בנפש, נוטשת את גופה הגשמי. איך נדע מה יעדה? על זה קרישנה עונה: "אותה הוויה שזוכר האדם בעוזבו את גופו, אליה הוא יגיע תמיד". (ב.ג. 8.6)

אותם דברים אליהם אנו קשורים, כמו משפחה, מעמד, זהות ארצית, נכסים, אירועים מרכזיים בחיינו ושאיפותינו הלא מוגשמות, ירצדו בתודעתנו בעת המוות ויהפכו להוויה כוללת. הוויה זו מגולמת בנפש העוטפת את הנשמה. הגוף הבא שלנו יינתן לנו על-ידי אב ואם שיעניקו לנו גוף המתאים להוויה נפשית זו.

תהליך המעבר לגוף הבא מוסבר בפסוקים הבאים:

"ישות החיים שבעולם החומרי נושאת מגוף לגוף את תפיסות חייה השונות, ממש כשם שהאוויר נושא ניחוחות. וכך זו מקבלת גוף מסוים ונוטשת אותו, ושבה ומקבלת אחר. אותה ישות חיה שנכנסת בגוף גשמי אחר, זוכה אז בסוג מסוים של אוזניים, עיניים, לשון, אף וחוש מישוש, אשר מתקבצים סביב למחשב [נפש]. וכך זו מתענגת על מערכת מסוימת של מושאי חושים". (ב.ג. 15.8-9)

הגוף מתלבש על הנפש ומקבל את צורתה. כול אדם יודע לזהות את אופי זולתו על-פי מבנה גופו. שני בני אדם הקרובים מאוד זה לזה ברגשותיהם יִידמו יותר ויותר גם בצורתם החיצונית.

המכניזם של גלגול נשמות
בבהגווד-גיטה (18.61) נאמר: "הריבון העליון שוכן בלב כול, ומכוון את נדודיהן של כל ישויות החיים, שכמו ישובות במכונה עשויה מאנרגיה חומרית".

נשמת העל (פַּרַמָאתְמָא), או היבט אלוהים היושב בלב כל חי ובתוך כול אטום ואטום, "קורא" את מחשבותינו ורצונותינו, ומכוון את הסיטואציה החומרית בהתאם. ישנם אלים-למחצה שונים (קטגוריות של מלאכים), להם האל נתן כוחות כמו אלוהיים. כל עוד מטרתה של הנשמה להגשים את נטיותיה האנוכיות, האלים-למחצה, על-פי תכתיביו של האל, מכוונים אותה לגופים השונים בהתאם לתודעתה בעת המוות, ומפעילים עליה את חוק הקארמה. חוק הקארמה פועל על נשמה כזאת באופן מכניסטי. אך בשעה שהנשמה עייפה מהמסע החומרי ומוכנה לוותר על קנאתה באל ופונה ומבקשת את חסדו, חוק הקארמה חדל לפעול עליה באופן מכניסטי, והאל מכוון באופן אישי אותה נשמה בת-מזל לשוב לטבעה הראשוני ולהשתחרר משרשרת הגלגולים האינסופיים.

מה קובע את הגלגול הבא?
קארמה ושלוש מידות הטבע. קארמה מוגדרת כאותה פעולה היוצרת את גופנו החומרי הבא. ישנם שני סוגי פעולות; פעולות מתוך מניע אנוכי ופעולות ללא מניע אנוכי. פעולה שמניעיה אנוכיים יוצרת קארמה, ופעולה ללא מניע אנוכי משוללת קארמה. פעולה מתוך מניע רוחני נחשבת לפעולה ללא מניע אנוכי. פעולה כזאת היא פעולה שהמניע שלה הוא אהבת אלוהים טהורה. גם חתירה לגאולה נחשבת למניע רוחני, למרות שבמניע זה כמו מעורב מניע אנוכי כלשהו-הרצון לשים קץ לסבל.

פעולה מתוך מניע אנוכי מתחלקת לפעולה אנוכית מרוממת ולפעולה אנוכית מדרדרת. כול פעולה ארצית המניע שלה אנוכי, אך יש אנוכיות יפה, כמו עזרה לזולת, ויש אנוכיות מדרדרת, כמו עשיקת הזולת וניצול הטבע. כול קארמה, או מעשה שאדם עושה, יוצרת ריאקציה חיצונית ונטייה נפשית. גנב למשל, יוצר ריאקציה חיצונית בכך שהוא עלול להיתפס ולהישפט על הגניבות. בנוסף לזה, הגנב גם נקשר נפשית לגניבה כאמצעי שמביא "כסף קל". מכאן, הריאקציה הקַרְמַתית למעשינו בחיים אלו והנטיות הנפשיות החוברות להן ישפיעו על הגלגול הבא ויקבעו את טיבו.

מידות הטבע הן שלוש; מידת הטובות, מידת הלהיטות ומידת החשכה או הבערות. מידת הטובות מאופיינת בשיקול דעת ובראיית הזולת, מידת הלהיטות מאופיינת בתשוקות ומאוויים חומריים שאין סוף להם ובשימוש בזולת לצרכינו, ומידת הבערות מאופיינת בפסיביות, שינה, ולעיתים גם בריחה מהמציאות לתוך עולם של הזיות והתייחסות לזולת כאל סטטיסטים בעולם הזיות זה. שלושת המידות האלו מתנות אותנו לפעול, לחשוב, לרצות ולהרגיש באופן מסוים. כול אדם בעל מניעים אנוכיים כבול לשלוש המידות ומופעל על ידיהן.

על פי הקארמה ומידות הטבע נקבעים חיינו הבאים. בגיטה (14.18) נאמר: "מי ששרויים במידת הטובות מתעלים בהדרגה לכוכבים עליונים; השרויים בלהיטות חיים בכוכבי הארץ; ואלה שבמידת הבערות הנתעבת מידרדרים לעולמות הגיהינום". אדם השרוי בעת מותו במידת הטובות יתעלה לכוכבים העליונים, הנחשבים לכוכבי עדן, ויחיה כאל למחצה (=מלאך); השרוי בעת מותו במידת הלהיטות יזכה בגוף אדם; והשרוי בבערות יזכה להיוולד בכוכבי הגיהינום או יקבל גוף בממלכת החיות, הזוחלים, הצומח וכו'.

על פי תורת היוגה, חיי אדם הם צומת לחיים חומריים או רוחניים. ניתנת לנו הבחירה בין הגשמה רוחנית להגשמה חומרית. אלה שבוחרים בחיים רוחניים, פטורים מקארמה, אך אלו שבוחרים בהגשמה חומרית יוצרים קארמה, אשר משעבדת אותם לעולם של סבל. קארמה טובה תשיא אותם לכוכבי עדן. לאחר שהם מסיימים להתענג על מעשיהם הטובים הם נופלים מכוכבי העדן ושבים ונולדים מחדש בעולמנו. אלו שיוצרים קארמה רעה ידרדרו לסוגי חיים נמוכים יותר. לאחר תקופת התנסות מסוימת הם ישובו וייוולדו אוטומטית בגוף אדם. רק בגוף אדם, בעולמנו זה, קל לבחור בין חיים רוחניים משוחררים מקארמה, לבין ביצוע קארמה טובה או רעה.

חיים אנושיים נועדו להתעלות רוחנית. אך אדם שמגשים את חייו באופן חייתי, אינו זקוק לתבונה היתרה שבגוף האנושי, ולכן ייתכן שיזכה בחייו הבאים בגוף חיה. באופן פשטני, אם אדם חי חיים חזיריים, יתכן שבחייו הבאים יזכה להגשימם באופן התואם ביותר את רצונו-בגוף חזיר. מי שבעת מותו שקוע בזהות היהודית שלו, יתכן שייוולד בחייו הבאים כיהודי, ומי ששקוע בזהות הערבית שלו, יתכן שייוולד כערבי. אך יתכן שיהודי שנלחם בערבי יהיה שקוע בו בעת מותו וכך בחייו הבאים ייוולד כערבי. באופן דומה, ערבי הנלחם ביהודים ושקוע בשנאה כלפיהם בעת מותו ייתכן וייוולד כיהודי. הכול בהתאם לתודעה בעת המוות.

מכול מקום, מי ששקוע בעת מותו ברחשי אהבה לאל, חופשי מזהות ארצית ומשולל כול מניע אנוכי, בסוף חייו ייפרד לא רק מגופו החומרי אלא גם מנפשו המטוהרת, ובגופו הרוחני הוא ישוב לעולמו של האל. נשמה זו ששבה למקורה לא תשוב ותתגלגל בעולם החומרי. זאת משום שנפטרה מקנאתה באל ושבה והחייתה את יחסי אהבתה הנצחיים אליו.

"מי שיודע את טבעם הנשגב של התגלותי ומעשי, אינו שב ונולד בעולם החומרי לאחר נוטשו את גופו, אלא מגיע למשכני הנצחי". (ב.ג. 4.9)

כך מסתיים מעגל כמעט נצחי זה של גלגולים חוזרים ונשנים.

ההיגיון שבחיים אחרי המוות
רעיון החיים אחרי המוות מבוסס על דואליות של גוף-נשמה. הפילוסופיה הוֵדית מרבה לעסוק בסוגיה זו ויש לה פתרונות מאוד מעניינים שיכולים להעשיר את המחשבה הפילוסופית (את חלקם ניתן למצוא במאמר על האותנטיות באתר זה). מאמר זה מכל מקום, מוקדש יותר להיגיון ולאינטואיציה הטמונה בנו של חיי נצח והחלפת הגוף. הבהגווד גיטה (2.13) מצביעה על נקודה מעניינת:

"כשם שהנשמה שבגוף ממשיכה ועוברת בגוף זה מילדות, לבחרות ולזקנה, כך זו עוברת לגוף אחר עם המוות. צלול-הדעת אינו מתבלבל משינוי זה".

שינוים גופניים ונפשיים של גדילה וכמילה מתרחשים בגופנו ללא הפסק ומכאן שגלגול הנשמות הוא למעשה תהליך התחלפות הגוף המתרחש לא רק בשעת עזיבת הגוף אלא כול הזמן. הרעיון הוא שאני נשאר אותו אני, בשעה שגופי משתנה. האני הצופה נוכח בשינויים שחלים בגופו ונפשו, בשעה שחוויית זהותו כצופה לא משתנה. אם חוויית ה"אני" מקורה היה במבנה הביולוגי או הנפשי, כי אז "אני" זה היה משתנה עם השתנות הגוף והנפש. אך ישנה חוויה ברורה של אי-השתנות למרות שהגוף והנפש משתנים כול הזמן.

אדם יכול לזכור את עצמו בהיותו פעוט, בוגר, ואפילו יכול לדמות עצמו זקן. אך בכול המצבים הללו, חווייתו היא שזה אותו "אני" השוכן לעיתים בגוף צעיר, לעיתים בגוף בוגר. בכול המצבים האלו הוא נשאר בתור צופה לא משתנה. מכאן, שאם חוויה סובייקטיבית זו נתפסת כמציאות אובייקטיבית, הגיוני להסיק שאין האני הצופה תוצר הגוף, גם לא תוצר הנפש. רבים, מכול מקום, יטענו שהאני אכן משתנה. אך לא האני משתנה, על-פי היוגה, כי אם הנפש שהאני מזדהה איתה כעצמו ודרכה רואה וחווה את העולם. רק ה"בגדים", הגשמי והנפשי שהוא נמצא בתוכם, משתנים. תהליך היוגה, בעיקר באמצעות מדיטציה, מאפשר לחוות את ההפרדה הזו בין הגוף לנשמה. מי שחווה הפרדה זו יכול על-נקלה לחוות את עצמו כנצחי.

היבט אחר לדואליות בין הנשמה לגוף-נפש ניתן לחוות במצבי העירות והחלימה. בעת החלימה הגוף החלומי הוא המציאות עבורנו, בשעה שהגוף הגשמי נחווה כחסר מציאות. בעירות המצב הוא הפוך. הגוף הגשמי הוא המציאות, בשעה שהגוף החלומי חסר מציאות. תורת היוגה אומרת שלא הגוף החלומי, גם לא הגוף הגשמי הינם המציאות, למרות היותם ממשיים. הנשמה, מקור האני, היא המציאות. בשעה שהנשמה מזדהה עם החלום, ישנה חוויה של החלום כמציאות, ובשעה שהנשמה מזדהה עם מצב העירות, ישנה חוויה של העירות כמציאות.

אם האני לא משתנה בשעה שהגוף והנפש משתנים כול הזמן, הרי שאין הוא תוצר שלהם. מכאן שאין הוא מותנה להתחלה ולסוף שלהם. לכן אין זה סותר את ההיגיון שהאני היה קיים לפני היווצרות הגוף, וגם מוסיף ומתקיים לאחר התפרקות הגוף.

הפילוסופיה של היוגה אינה כה פשוטה. היא אומרת שהאני משתנה ולא משתנה בו-זמנית. אך הבה ונשאר במישור האינטואיציה ונסיק באמצעותה מסקנות מעניינות לגבי מהות החיים.

אדם כמֵה לחיי נצח. האין זה מצביע על טבעו הנצחי? מאיפה השאיפה לנצח? אם אנו אך מכונה כימיקאלית, מכונה כזאת לא רק שלא שואפת לחיי נצח, מעצם היותה מכונה המבוססת על עקרונות מכניסטיים, אין לה שאיפות! אדם כמה לידע. האם כמיהתו מסתיימת בהשבעת צרכיו הביולוגיים של אכילה, שינה, מין והגנה עצמית?

על-פי היוגה, בנשמה טבוע ידע ראשוני, ובאמצעות תהליך היוגה ידע זה נחשף. רק כאשר האדם מתעורר לטבעו הראשוני של ידע רוחני, הוא מגיע לסיפוקו. אך אין הוא מגיע לסיפוקו אפילו אם יצבור את כול הידע האמפירי והמטפיזי-ספקולטיבי הקיים.

למה לא זוכרים את הגלגולים הקודמים?
כל אחד מאיתנו עבר פעמים אינספור את חוויית המוות. אך חוויה זו מודחקת, כמו הרבה חוויות טראומתיות, בתת מודע, כך שרובינו לא זוכרים את חיינו הקודמים. מכול מקום, כשם שחוויות טראומתיות, למרות שלא זוכרים אותן ישירות עדיין מפעילות אותנו, כך הרשמים מהחיים הקודמים צבורים בתודעתנו ומשפיעים על תודעתנו. חוויות אלו מצטברות לניסיון חיים שלם המביא אותנו בסופו של דבר, לאחר תקופות חיים רבות לאינספור, למסקנה שבעולם זה אין מקום לאושר ועצמיות אמיתית, ויש לחפשו במקום אחר. אדם כזה ייתכן ויפנה אז לאל ויתפלל אליו שייקח אותו חזרה למקום ממנו בא.

תחילתו וסופו של הגלגול
ראשיתו של גלגול הנשמות הוא בקנאה באל. למה הוא אלוהים ולא אני? האל מכבד את רצוננו ומאפשר לנו להגשים התנסות זאת של "להיות אלוהים", למרות שמצב זה נוגד את טבענו ומהותנו הרוחניים. לצורך זה הוא יצר את העולם החומרי והלביש עלינו גוף נפשי וגשמי, המחקים באופן מהופך את המציאות הרוחנית ומאפשרים לנו חוויה "אלוהית" זו.

במציאות הרוחנית אלוהים הוא המרכז שלנו, בעוד שבאשליה החומרית אנו המרכז של חיינו. אשליה זו היא מקור הסבל שלנו. רק לאחר שעייפנו מאגו-טריפ זה של "אני המרכז" והרצון להפיק ערך חומרי ועונג מ"אני הכי הכי", ואנו מוכנים לוותר על זה, משמע לוותר על הקנאה הראשונית באל (שהוא המרכז והוא "הכי" האמיתי), מתחיל מסענו חזרה, חזרה ליחסינו המקוריים עם האל. זו הדרך היחידה לסיים את מסענו בעולם החומרי וזו ההתחלה של חיי אושר אמיתיים.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

4 תגובות לפוסט "גִלגוּל נשמות"

  • מתעניין:

    אני אחד שמאמין שכול הדתות נכונות ואלוהיות ולכן אני מתעניין בדמות הזאות קרישנה ובדת ההודית שנסחפת אחריו ..קרישנה לפי מה שהבנתי הוא בעצם אל בצורת אדם ..כלומר הוא היה קיים כול הזמן ובשלב מסיום הפך לאדם ונגלה אלינו ?..
    זה מוביל אותי לעוד שאלה ..האם קרישנה בעצם היה אותו אחד שנתן את התורה ?
    האם הוא גם המקור לברית החדשה ?האם אפשר להניח כי ישוע הוא אחד מגילגוליו של קרישנה ?
    תודה !

    • גוּנָאוַתַר דָאס:

      בדרך הבְּהַקְתי יוגה מקובל עלינו, כפי שאתה מאמין, שכל הדתות המונותיאיסטיות מתייחסות לאותו אלוהים. מכל מקום, האם האמונה של כל אחד ואחד באלוהים האחד נכונה, מלאה או חלקית – זו כבר שאלה אחרת.
      קְרישְׁנַה מוגדר בספר בְּרָאהְמָא סַמְהיתָא: "קְרישְׁנַה, הידוע גם כגוֹוינְדַה (מי שמעניק עונג לחושים ולפרות), הינו השליט העליון. גופו נצחי, הוא מודע לחלוטין ויודע כול, והוא מלא באקסטאזה אינסופית. הוא המקור לכול אך לו אין מקור, והוא סיבת הסיבות". במילים אחרות, לאלוהים, בהיבטו העליון כסיבת הסיבות, יש גוף רוחני. אנחנו, בני האדם, נבראנו בדמותו, או כפי שהתנ"ך אומר "בצלם אלוהים נברא האדם". למה? כדי שנוכל להחליף איתו יחסי אהבה. אלוהים הוא ממש כמו סבא שיורד לגובה העיניים של נכדו כדי לשחק איתו. לצורך זאת, יש צורך ששניהם יהיו דומים בצורה מסוימת. למרות שאלוהים כל יכול ולא מוגבל, הוא מופיע בדמות כמו מוגבלת ודומה לנו כדי לאפשר יחסי אהבה עם ברואיו.
      קְרישְׁנַה והדת ההודית הם שני דברים שונים. קְרישְׁנַה הוא אלוהים אוניברסאלי, והדת ההודית מנכסת אותו ותופסת אותו באופן האופייני לאמונה שלהם. יש הנמשכים אחר קְרישְׁנַה ה"הודי", אך יש החפצים בקְרישְׁנַה הטהור, שמעבר לכל דת ואמונה ארציים.
      לפי הבְּהַגַוַד-גִיתָא, אלוהים תמיד שרוי בגוף רוחני לא מוגבל, אך לצורך "מתן תורה" הוא גילה את גופו הרוחני הלא מוגבל באופן שגם אלו עם עיניים מוגבלות יוכלו לראות אותו. הוא גילה עצמו לעיני אותם מתי מעט שאהבתם אליו הייתה גדולה וטהורה.
      אם כן, לפי תורת הגִיתָא, כן, קְרישְׁנַה התגלה בצורה זו או אחרת לפני בני ישראל ונתן להם את התורה. כן, ישוע הנוצרי היה כעין נביא שייצג את תורתו, או שייצג את רוח האהבה לאלוהים שבתורה, שהפכה במשך הזמן, עם שינויים אלו או אחרים, ל"ברית החדשה". אגב, ישוע מעולם לא טען שהוא אלוהים; הוא הציג עצמו אך כבן, בן טוב של אלוהים. כולנו בנים של אלוהים, ומן הראוי שנלמד מהדרך שבה ישוע הנוצרי אהב ושירת את אלוהים "בכל לבבו, נפשו ומאודו" ונלך בעקבותיו.

  • gad loven:

    גוף ונפש
    בבְּהַגַוַד-גִיתָא (7.4) קְרישְׁנַה אומר שהאנרגיה החומרית שלו מורכבת משונה יסודות. חמש יסודות הם גשמיים, שלוש הם נפשיים (מֶחשָב, בינה וזהות כוזבת, חומרית). מכאן שמזווית אחת שמונה היסודות הם אחד, מזווית אחרת, תפקודית, ניתן לראותם כנפרדים. חמשת היסודות הגשמיים נוצרים ממגע של מידת הבערות עם הזהות הכוזבת, המֶחשָב נוצר ממגע של מידת הטובות עם הזהות הכוזבת, ואינטליגנציה נוצרת ממגע של מידת הלהיטות עם הזהות הכוזבת. וישְׁנּוּ יוצר לראשונה את הזהות הכוזבת, שנישאת ע"י שׂיוַה לתוך המציאות החומרית.

  • אלדן:

    האם לפי תורת הבהקתי הגוף והנפש הם אחד?

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר