המצב האסטרטגי של ישראל לא מזהיר כיום. עמי האזור העוינים את ישראל מתחזקים והולכים, גם מספרם גדל. ארצות-הברית משנה את מדיניותה העולמית; היא הולכת ונחלשת – היא מפחיתה את מעורבותה המלחמתית בעולם, גם מצמצמת את התמיכה שנתנה למדינת ישראל הרבה שנים.

האם יש מוצא? כן, בהחלט. יש מוצא שלא כרוך בוויתור על דברים בלתי אפשריים. יש מוצא שיכול להפוך את ישראל למקום שבו טוב לחיות, ובו-בזמן להפוך את ישראל לגורם תורם וחיובי במזרח התיכון. גורם כזה אף אחד לא ירצה להשמיד.

כדי לשנות את מגמת ההתבדלות של ישראל והשנאה כלפיה, יש לצאת מכמה קונספציות שקיבעו את דרכי הפעולה של ממשלות ישראל; קונספציות שהרסו והורסות את מדינת ישראל מבפנים, וגם מאיימות עליה יותר ויותר מבחוץ.

האם זה אפשרי? כאשר אדם מתרגל חיים רוחניים, יש רגע שהוא מגיע למבוי סתום. על-אף שהוא משקיע מאמצים גדלים והולכים בכיוון שהוא מאמין שזה הדבר הנכון לעשות, הוא מוצא עצמו "תקוע" מול קיר. למרות שהוא משקיע כוח גדול יותר ויותר לפרוץ את הקיר, הקיר לא נפרץ; רק הוא מותש יותר ויותר. ברגע כזה יש לעצור ולהקשיב – אולי אני הולך בניגוד לרצון האל? אולי כדאי לנסות להבין מה היא תוכניתו של האל, שאם אשתלב בה, הכול יתנהל כשורה?

מורי פעם אמר: יש לי תוכניות, לך יש תוכניות, אך בסופו של דבר, תוכנית האל היא שתתבצע. מבין כל התוכניות תתגשם רק תוכנית האל. אם אלמד להקשיב לתכנית האל ולהשתלב בה במודע, ארוויח בגדול, ושום דבר לא יימנע את הצלחתי. הרי האל רוצה את טובתי. מי שלא רוצה את טובתי, או לא יודע מהי טובתי, זה אני. זאת משום שלעיתים קרובות אני תקוע בקונספציות שגויות שמונעות ממני לראות את האמת; אני עושה חישובים אנוכיים שמעוותים את תפיסת המציאות שלי, ובכך אני מכשיל את עצמי, ולעיתים אף הופך לאויב הגדול ביותר של עצמי.

כרעיון, הדבר נשמע פשוט. רבים מהמאמינים באלוהים יחככו ידיים ויגידו: כן, זה מה שתמיד אמרנו, אתם "תקועים" כי לא שמעתם בקולנו. אבל הדבר אינו כה פשטני. כתבי היוגה אומרים שרק אדם המשוחרר מקונספציות, או אמונות שגויות, רק אדם שנקי מאגו לחלוטין, יכול להקשיב לאל, לדעת את תכניותיו, ולהיות במודע חלק מהן.

האם ניתן למצוא אנשים כאלה בקרב קהלינו? כדי לשנות כיוון ולהשתלב בתוכניות האל יש לחפש את אותם אנשי הרוח שליבם נקי מקנאה, גאווה, תאווה, כעס ובערות, וליבם מלא אהבה לזולת, כמו גם לאל. רק אנשים כאלה יוכלו לגלות את רצון האל ולהורות את הדרך האמיתית לפיה.

מי הם אותם אנשים טהורים וכיצד למצוא אותם?
את זה צריך לברר באמצעות סימנים באישיותם; אין הם בהכרח אלו שמוכתרים כקדושים במסורת שלנו, או שהם כריזמטיים ועומדים בראש ארגון זה או אחר. בהחלט ייתכן שאנשים שכאלה שבויים באותן קונספציות הרסניות שבעטיין המדינה שלנו "תקועה", ובגללם אין לנו מנהיג גדול. מנהיג גדול הוא מי שמסוגל להנחות את העם לדרך חדשה, שמסוגל להצעיד את המדינה תוך ניתוץ הקונספציות ההרסניות. אך האם משטר דמוקרטי כשלנו לא מכשיל מנהיג שכזה? הרי מי שחורג מהקונספציות, מהציפיות של העם, ממילא העם יידחה אותו כמי שלא מייצג אותו. בדמוקרטיה לא האנשים החכמים והטהורים מנהיגים את העם, אלא הרוב, השבוי ביצריו ובקונספציות שלו. הרוב מציב בראש האומה את אותם אנשים שמבטיחים לו שישרתו את אמונותיו והאינטרסים השגויים לרוב, כי אינם מרחיקי ראות. כך מנהיגים אלו כבולים לחלוטין. באופן דומה, תפקיד המסורת זה לשמר תרבות; זה חיוני, אך מסורת גם מקבעת לפעמים מוסכמות שגויות ואף הרסניות. האם איש רוח גדול שבא מהעולם המסורתי יכול להתעלות מעבר לכבלי המסורת? האם אנו מצפים בקונסטלציה הפוליטית שלנו שיבוא לנו מנהיג גדול שיצעיד את העם לפתרון, כול עוד שמנהיג שכזה או איש רוח, לא משנה מי יהיה, כבול לדעת הקהל, למסורת ולמוסכמות כובלות? – זה בלתי אפשרי.

האם יש פיתרון?
כן, בהחלט. אך לא ניתן להתחבר אליו כל עוד לא משתחררים מהקונספציות ההרסניות. אך איך משתחררים מאלו? בחסדו של האל המצב יהיה קשה יותר ויותר. למה זה חסד? כי רק קושי כזה יניע את העם ומנהיגיו, הפוליטיים והדתיים, לוותר על אמונותיהם השגויות ולהקשיב – להקשיב לאלה שקשובים לאל. את אלה צריך לחפש בנרות. אך נרות לא יספיקו. צריך לדעת מי הם ומה המאפיינים של אישיותם כדי למצוא אותם. כמו שארג'ונה שואל את קרישנה בספר הבהגווד-גיטה (2.54):

"מה הם סימניו של מי שתודעתו שרויה בנשגב? כיצד הוא מדבר, ומהי שפתו? כיצד הוא יושב וכיצד הוא מהלך?"

שני הפסוקים הראשונים של השרימד בהאגותם מאפיינים את זה השרוי בנשגב. ראשית כל הוא רואה את העולם רק מנקודת המבט של האמת הנצחית. הוא לא שופט או מפלה בין אדם לחברו על בסיס הגוף החולף, אלא רואה את הטבע הרוחני האחד והנצחי שבכול גוף וגוף. שנית, הוא דוחה כל פעילות דתית שמניעיה חומריים. מה הם מאפייניו של מי שכולם אוהבים, אפילו אויביו קשה להם לשנוא אותו? זה נאמר בשׂרימַד-בּהָאגַוַתַם (3.25.21):

"מאפייניו של אדם קדוש שכזה הם סובלנות, חמלה, ואהדה לכלל החיים. הוא גם אינו רואה איש כאויב, הוא שליו, פועל בהתאם לכתבי היוגה, ואישיותו כולה מוארת בידע רוחני."

מעלותיו של החכם
בבהגווד-גיטה (13.8) קרישנה מאפיין מעלותיו של אדם חכם:

"צניעות, ענווה, אי-אלימות, סובלנות,… התנזרות ממושאי הנאות החושים… מסירות מתמדת וטהורה לאל.."

אדם שמסור לאל וקשוב לו חייב להיות נקי מכול אספירציה חומרית. אדם כזה מסופק לחלוטין מעצם יחסיו עם האל; אושרו פנימי ועצום. הוא אדם שכשלעצמו לא נתון לסבל, אך כואב מאוד את סבלם של כלל אנשי העולם. לכן מובן שאדם כזה לא ייתבע כול טובת הנאה לעצמו, כולל כול מנעמי השלטון. אם ירצה זאת, הרי שאינו אותו אדם טהור וקשוב לאל שאנו מחפשים. אלו מקצת ממעלותיו של מי שיכול לחבר אותנו לחסדו של האל, ולפתרון מצוקותינו.

השאלה הגדולה ביותר היא האם אנשים כאלה נמצאים, והיכן ניתן למצוא אותם? בבהגווד-גיטה (4.7) קרישנה אומר:

"בכל מקום וכל אימת שחלה הסתאבות ביישום הדת, וכפירה משתלטת – או אז אני מופיע".

אלוהים מופיע בפני אלה שמחפשים אותו – לפעמים ישירות, אך בדרך כלל באמצעות נציגיו הטהורים. ברוב טובו הוא מבטיח שנציגיו הטהורים יהיו תמיד זמינים לאלו שחפצים להשתחרר מכול האיזמים, הקונספציות, האמונות השגויות – ולפנות אליו לעזרה. האל הטוב ינחה אותן נשמות טובות המתפללות אליו אל נציגיו הטהורים, ואלו בשמחה רבה יחברו אותם לתכניתו של האל. זה הרי השירות שלהם לאל.

המסקנה היא שככול שנקדים בגישה זו, כך ייטב; כך נחסוך לעצמנו סבל הולך וגדל.

מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

• אמונה באלוהים
• מדיטציה
• שנה טוב לכוּוּוּוּלם
• יום הולדת לקרישנה
• חיי משפחה רוחניים
• צמחונות, אי אלימות וחיים רוחניים
• מדריך לבחירות 2015
• חיים רוחניים ויתושים
• הסיפור האלוהי – האחד הפך לרבים לצורך יחסים
• עוד...

2 תגובות לפוסט "פוליטיקה מנקודת מבט רוחנית"