סיפור שסופר לילדים בבית ספר בהודו. הסיפור מתאים גם למבוגרים ובכל מקום בעולם.

פעם היה אדם אחד, שהיה מטאטא בבית תפילה מפורסם בעירו. הוא היה מלא מסירות ואהבה לאלוהים. בכל פעם שראה את המוני המתפללים המגיעים לבית התפילה, היה חושב שאלוהים וודאי מאוד מתעייף מלהקשיב כל היום לתפילות האנשים.

יום אחד, בתמימות רבה, הוא פנה אל אלוהים ושאל אם יוכל להחליף אותו ליום אחד, ולהקשיב במקומו לתפילות האנשים המגיעים לבית התפילה, כדי שאלוהים יוכל לנוח מעט. אלוהים ענה לו: "לא אכפת לי לנוח מעט. אהפוך אותך לרואה ואינו נראה, ואעניק לך את היכולת לשמוע את תפילות האנשים. אבל אתה חייב לעשות רק דבר אחד – אתה חייב רק לעמוד ולהקשיב, כמוני, ולהעניק ברכות. אל תתערב בשום דבר, ואל תגיד דבר. זכור שאתה מייצג אותי, ושיש לי תכנית נשגבת ועליונה לכל דבר". מטאטא בית התפילה הסכים.

למחרת בבוקר, התחיל המטאטא את תפקידו. תחילה הגיע לבית התפילה אדם מאוד עשיר להציע תפילה לאלוהים. הוא נתן תרומה נאה לבית התפילה, והתפלל לכך שהעסק שלו ישגשג. כשעזב את המקום, האיש העשיר בטעות השאיר את ארנקו המלא בכסף בבית התפילה. המטאטא, רואה ואינו נראה, לא יכול היה לקרוא לו, ולכן החליט לשלוט בעצמו ולהשאר שקט.

בדיוק אז הגיע אדם מאוד עני ושם מטבע אחד בתיבת התרומות, ואמר שזה כל מה שהוא יכול לתת. הוא התפלל שיוכל להמשיך ולשרת את אלוהים. הוא אמר גם שמשפחתו מצויה בצורך גדול לקיומה הבסיסי, אך הוא משאיר זאת בידיו של אלוהים לפתור את מצוקתם. כשפקח את עיניו, הוא ראה את הארנק שהשאיר שם קודם לכן האיש העשיר. הוא הודה מכל לבו לאלוהים על נדיבותו, ובתמימות לקח עמו את הארנק. המטאטא, רואה ואינו נראה, לא יכול היה להגיד דבר.

באותו הרגע נכנס לבית התפילה מַלח. הוא התפלל שיהיה לו מסע בטוח, כיון שיצא להפלגה ארוכה. בדיוק אז נכנס פנימה האיש העשיר בלווי המשטרה, ואמר שמישהו גנב את ארנקו. כשראה את המלח עומד שם, הוא ביקש מהשוטרים לעצור אותו, בחשבו כי הוא זה שגנב את הארנק. המלח פנה לאלוהים, ושאל מדוע הוא, חף מפשע ותם, צריך להענש. האיש העשיר פנה לאלוהים והודה לו על שמצא את הגנב. עתה, המטאטא, רואה ואינו נראה, רצה לומר שלא המלח גנב את הארנק, אלא האיש העני שהיה שם קודם. אך הוא לא יכול היה לומר זאת, וחש תסכול גדול.

באותו הלילה, בא האל אל המטאטא ושאל אותו איך היה יומו. המטאטא ענה – "חשבתי שזה יהיה קל, אך עכשיו אני יודע שזמנך אינו קל כלל". הוא סיפר לאלוהים את כל המעשה בארנק. אלוהים התעצב מאוד לשמוע על תסכולו של המטאטא.

אלוהים שאל: "מדוע אין לך אמון בי? האם אתה חושב שאיני מבין את הלב של כל מי שמתפלל אלי? כל התרומה שנתן האיש העשיר, הייתה כולה מכסף גנוב, והיתה רק חלקיק ממה שיכול היה לתת, אם היה באמת רוצה לשרת אותי ולקבל את ברכתי ללא גבול. המטבע האחד שהציע האיש העני, היה המטבע האחרון שנותר לו, אך הוא נתן אותו לשרותי מתוך אמונה. המלח אולי לא עשה דבר שאינו כשורה, אך אם היה יוצא להפלגה באותו היום, היה מת בלילה בגלל סערה. מכיוון שנאסר, ניצל מאסון גדול יותר. הארנק נועד להשאר אצל האיש העני, כיון שהוא ינצל את הכסף הזה לעשות שירות לי ולברואיי. באופן זה גם הקטנתי את הקארמה של האיש העשיר, וגם הצלתי את המלח ממוות. אולם אתה, כיוון שאתה חושב שאתה יודע הכל, נמלאת תסכול מבלי להבין את תכניתי…"

מוסר השכל: לאלוהים יש תכנית וצדק לכולם, אנו רק צריכים להיות סבלניים…

מאמרים נוספים מאת יוגה של אהבה

• וידאו: מהו שדוחף אדם לפעול כנגד רצונו
• וידאו: אלוהים הוא לא פטנט
• נשיא המדינה מוצא עידוד ביזמה לכינון ועד אנשי רוח בישראל
• לזכור את המוות
• בשידור חי: הבהגווד-גיטה – אלוהים, אדם, ומה שביניהם‎
• וידאו: הבהגווד-גיטה – חכמה עתיקה לזמנים חדשים
• וידאו: בישול רוחני
• וידאו: חכמת היוגה
• וידאו: שירת העשבים – קוסמטיקה רוחנית
• עוד...