פלאק כופתה – לביבות תרד ברוטב שמנת
פַּלָאק כּוֹפְתַה או בעברית לביבות תרד, הן אחד המאכלים הטעימים ביותר במטבח ההודי הצמחוני. כמות ל-20 כופתות.
חומרים:
- 1 ק"ג תרד שטוף היטב וחתוך לחתיכות קטנות-בינוניות
- *גבינת פניר עשויה מ-2 ליטר חלב – ראה מתכון באתר (*לאחר הוצאת הגבינה אל הבד, יש לתלות אותה במשך 6 שעות להוצאת הנוזלים או לתלות אותה במשך שעתיים ולסחוט היטב)
- ⅓ כפית אספטידה (הינג)
- ⅓ כפית כורכום
- ½ כפית מלח
- 2 כפות קמח לבן
חומרים לרוטב:
- 2 כפות שמן
- 2 גביעי שמנת חמוצה (400 מ"ל)
- ½ כפית אספטידה (הינג)
- ¼ כפית פלפל שחור
- ⅓ כפית כורכום
- ⅓ כפית מלח
אופן הכנה:
- מעמידים סיר על גבי להבה בינונית ומחממים 2 כפות שמן. כשהשמן חם מוסיפים את התרד. מערבבים מעט וכשהתרד מתכווץ מוסיפים את שאר התרד.
- כשכל התרד בתוך הסיר, מכסים במכסה ומבשלים במשך 4-5 דקות עם מכסה. מסירים את המכסה ומממשיכים לבשל 5-6 דקות ללא מכסה (כדי שהנוזלים יתאדו), תוך כדי ערבוב מפעם לפעם. מכבים את האש.
- במידה ולא התאדו כל הנוזלים מהתרד, מעבירים את התרד למסננת בעלת חורים דקים ומניחים בצד להתקררות ויציאת הנוזלים. (ניתן לשמור את הנוזלים שיוצאים מהתרד ולהתשמש בהם למרקים או תבשילים שונים. הם טעימים ובריאים ביותר).
- שמים בקערה את גבינת הפניר ולֹשים אותה בידיים במשך דקה-שתי דקות. מוסיפים את הכורכום, האספטידה והמלח ומערבבים היטב.
- סוחטים את התרד מנוזלים ומוסיפים אותו אל תערובת גבינת הפניר.
- מאחדים היטב את התרד והפניר ובודקים את יציבות העיסה. מוסיפים קמח לפי הצורך.
- מעמידים מחבת טפלון או מחבת קרמית על גבי להבה בינונית ומוסיפים שכבה דקה (1 מ"מ) של שמן.
- יוצרים בידיים לביבות קטנות בעובי של 1-1½ ס"מ וכשהשמן חם מניחים על המחבת ומטגנים עד להשחמה משני צידי הלביבה. (אם השמן חם מאד, כדאי להנמיך את הלהבה ולטגן בטיגון איטי על להבה נמוכה).
- בזמן שהכופתות (לביבות) בטיגון ניגשים להכנת רוטב השמנת: מעמידים מחבת/סיר על גבי להבה בינונית ומחממים 1-2 כפות שמן. כשהשמן חם, מוסיפים את האספטידה ומטגנים מספר שניות. מוסיפים את הכורכום, השמנת, הפלפל והמלח, מערבבים היטב ומסירים מהאש.
- כאשר הכופתות השחימו ומוכנות, מוציאים אותן לקערה עם נייר סופג ומטגנים את שאר העיסה.
- מוזגים את רוטב השמנת על הכופתות ומגישים. ניתן להגיש את הכופתות גם ללא הרוטב – הן טעימות מאד גם כך.
בישול רוחני:
כחלק מיחסי האהבה עם האל, אנו מבשלים לו בשמחה מאכלים ערבים. בזמן הבישול, איננו חושבים על ההנאה שלנו אלא על הנאתו של אלוהים. האל, בחסדו, שמח לקבל את מנחתנו, ומעניק למזון איכות אלוהית מיוחדת שניכרת בטעמו. בעולם היוגה, מזון כזה נקרא פְּרַסָאד – חסד.