מדינת רווחה?

יוגה של אהבההמחאה הממלאת כל פינה בארץ ממלאת לבי בשמחה. יש תקווה שההידרדרות תיעצר. צעירים שעד כה היו טרודים בעניינם, או שהחיים התישו אותם מדי והפכו אותם לפסיביים, מתחילים לצאת מקיבעונם וקיפאונם, בשמחה רבה מוצאים חברה של דומים להם, וחפצים לשנות את המציאות. הקואליציה עדיין לא מגובשת, ולכן הקבוצות השונות מושכות לכיוונים שונים. מכל מקום, מוסכם על הרוב שיש להפוך את מדינתנו למדינת רווחה של כל אזרחיה. מדינה מתוקנת אמורה להבטיח לאזרחיה אמצעי מחייה ראויים. אולם אפילו שזו תבטיח לאזרחיה קיום מכובד, האם בהכרח תצמח מזה רווחה אמיתית? במאמר זה אני רוצה להצביע על היבט אחר של רווחה.

רווחה רוחנית
רווחה לא נמדדת בקלות הגישה לאמצעי מחייה, אלא בתודעה שלנו. לכל אדם יש ציפיות מהחיים. אם הציפיות גדולות ממה שיש לו, הוא לא יחוש רווחה, לא משנה כמה יהיה לו. איזהו עשיר השמח בחלקו. אדם שלא יודע להיות מסופק ממה שיש לו, לעולם לא יהיה מסופק מכל מה שיהיה לו, אפילו שיהיה לו יותר מכל אדם אחר. אדם שמחפש סיפוק, או רווחה אמיתית – עליו למצוא אותה בתכנים רוחניים.

אדם יכול להיות מסופק רק ברגע שציפיותיו מהחיים הם התקדמות רוחנית, ולא רק סיפוק חומרי. שפע חומרי לא סותר סיפוק פנימי אם יודעים להשתמש בו לקדמה רוחנית. מבחנו של סיפוק אמיתי בהיותו לא תלוי בצרכי החיים, גם לא בבריאות וביטחון. הוא קיים לנוכח, ועל-אף, מציאות קשה. סיפוק כזה ייתכן רק למישהו שמפנה את מאווייו פנימה, או מפנה אותם מעבר למגבלות החומר וזמניותו. בבהגווד-גיטה (6.20-23) נאמר:

"…שלב השלמות שנקרא טראנס, או סַמָאדְהי, …(מאופיין) …ביכולתו של האדם לראות את העצמי באמצעות הנפש הטהורה ולהתענג ולעלוץ בעצמי. במצב זה של חדווה, הוא זוכה באושר עילאי אינסופי, שנחווה באמצעות חושים נשגבים. מעוגן כך, הוא אינו סוטה מן האמת לעולם. ובהגיעו לכך, הוא יודע שאין למעלה מזה. לאחר שהתמקם בעמדה שכזו, לעולם אין הוא מתערער עוד, אפילו בשעת המשבר הקשה ביותר. זו אכן, הגאולה האמיתית מכל המצוקות שמקורן במגע עם החומר."

אמונה כוזבת
אדם שאינו מפותח מבחינה רוחנית מאמין שככול שיהיה לו יותר, ככול שישלוט על יותר משאבים ויוכל להתענג עליהם, כך מצבו ישפר. אולי מצבו נחשב למשופר ומשביע בעיני אלו שאין להם, שהוא מושא לקנאה להם, אולם כשלעצמו, הוא לא יחוש סיפוק. גם בו תהיה נטועה האמונה שאם רק יהיה לו כמו הטייקון ההוא, הוא יחווה רווחה אמיתית. מה שהוא לא יודע, שאפילו הטייקון הגדול ביותר לא מסופק ממה שיש לו. ההפך, לפעמים מצבו הרבה יותר עגום – זאת משום שיש לו כל מה ש"צריך" כדי להיות מאושר, אך הוא יודע שכספו לא יביא לו אושר אמיתי; הוא אך מקווה שעושרו ישכיח, ולו במקצת, את היובש, חוסר המשמעות וחוסר התוחלת שבתוכו.

עקב אמונה זו, שרווחה חומרית תביא לנו אושר, בחרנו ראשי מדינה, שמנסים, תחת אילוצים פוליטיים אלו ואחרים, לממש אמונה זו. מראש הם ייכשלו במשימתם, כי הפקדנו בידיהם משימה בלתי אפשרית – להביא לרווחה אמיתית באמצעות רווחה כלכלית.

האינטרס האמיתי
מי הם נבחרי הציבור? הם הטובים (בשדה הפוליטי) בבנינו, שהפקדנו את עתידנו בידיהם. אך אם אין אנו יודעים מהו האינטרס האמיתי שלנו, כיצד נִבחרינו ידעו זאת? ברור שהם ייכשלו במשימה שהפקדנו בידיהם. אם נחליף את מנהיגינו בלי להבין ולהגדיר מראש מה השינוי שיביא לרווחה אמיתית לאדם ולחברה, גם המנהיגים החדשים ייכשלו במשימתם להביא רווחה אמיתית. הם מחדש יהיו נתונים לאותם תובנות שגויות ולאותם אילוצים בלתי אפשריים שכל ממשלה בישראל נופלת לתוכם, לאותם סדרי עדיפויות שגויים, וכך מדרדרים את המדינה לעבר פי פחת.

ככול שאדם מפותח יותר ומחובר לרוחניות, כך אנוכיותו מצטמצמת, הוא פחות מאוים, וראייתו את האחר תהיה סובלנית ומכילה. באופן זה הוא תורם לאווירה של רווחה פנימית. ככול שאדם מתרחק מרוחניות, ממילא הוא יהיה נתון לאנוכיות בדרגות שונות. ראיית חיים אנוכית גורמת לאדם לראות את האחר כמושא לניצול, ולכן גם מאוים ממנו.

כאשר אין האדם מוצא רווחה אמיתית באלוהיו, בטחונו העצמי מתערער, וכדי לחפות על זאת, לעיתים הוא יתייחס לאחר באופן מתנשא, עוין ואף גזעני. בחיפושם אחר רווחה פנימית, רבים בציבור מחפשים תוכן דתי לחייהם. אולם כאשר הם מחפשים תוכן והכוונה דתית מאלו הנתונים לאנוכיות, הם מולכים שולל ומתרחקים מרווחה אמיתית. עקב חוסר הבנה מה זה רוחני ומה זה לא רוחני, מה מעלה ומה מוריד, הציבור מעניק אשראי רוחני לאנשים המשוללים רוחניות ומשופעים באנוכיות. בעידוד העם המולך שולל, הממשלה תומכת באנשים שכאלה, והתוצאה מתבטאת לא רק בעומס כלכלי, אלא גם בהתרחקות מרוחניות אוטנטית, וכך גם בהתרחקות מהאפשרות למצוא סיפוק אמיתי בחיים. מה פלא שחברה שמולכת כך שולל מאמצת יותר ויותר אידיאלים הרסניים, המתבטאים בהתבדלות, לאומנות, שנאת האחר, ניצול וגזענות?

ב"בהגווד גיטה כפי שהיא" (18.32), שרילה פרבהופאדה כותב: "תבונה במידת הבערות פועלת תמיד בכיוון ההפוך. זו בוחרת בדת שאינה דת אמת, ודוחה את האמיתית. אדם נבער חושב נשמות דגולות לאנשים רגילים וחושב אדם רגיל לנשמה דגולה. אמת אלה חושבים לשקר, ושקר לאמת, ובוחרים תמיד בנתיב הלא נכון; מכאן שתבונתם היא במידת הבערות".

כדי שנצעד אלי סיפוק אמיתי עלינו לוודא שהממשלה שלנו משקיעה משאבים, אפילו רבים, לא רק ברווחה כלכלית, אלא במיוחד בעידוד רוחניות אוטנטית. רק בדרך זו נהפוך לעשירים השמחים בחלקנו, ואולי, בעקבות זאת, נוכל להשרות גם על שכנינו שלום ושלווה, ובכך לקרב את המזרח התיכון לשלום.



מאמרים נוספים מאת גוּנָאוַתַר דָאס

מורה לבהקטי יוגה ולפילוסופיה של היוגה.

2 תגובות לפוסט "מדינת רווחה?"

  • אינדו:

    שלום רב, יש לי שאלה לגביי פוליטיקה: איך בבהקתי יוגה רואים שזה אפשרי לנהל את מדינתינו באופן מעשי? אם אנשי הדת אמורים להדריך את הפוליטיקאים כיצד זה אפשרי? איזה אנשי דת בדיוק של איזה דת? מאחר וזו מדינה יהודית עובדתית אז בעצם הרבנים אמורים להדריך את הפוליטיקאים? ומה עם העם לא מרוצה מהרבנים ומהדת כי הממשלה היא חילונית? איך אפשר לנהל מדינה בצורה נכונה באופן מעשי במדינתינו לפי הראייה של דרך הבהקתי?

    תודה מראש
    אינדו.

    • גוּנָאוַתַר דָאס:

      בחברה אידיאלית אנשי הממשל כפופים לאנשי רוח טהורים. החיבור בין אנשי ממשל שמקבלים את מרותם של אנשי הרוח, ואנשי רוח טהורים שלא מנצלים את מרותם אלא לקדם את האינטרס הרוחני והחומרי של כלל האזרחים, הוא הפיתרון המושלם לניהול שפוי של כל מדינה. אך יש פער עצום בין הרצוי למצוי.
      כיום קשה למצוא אנשי ממשל שהמניע שלהם הוא רוחני, גם קשה מאוד למצוא אנשי רוח המשוללים מניעים אנוכיים צרים. כדי ליצור מחדש ממשל אידיאלי, יש, כצעד ראשון, ליצור אנשי רוח אידיאליים שראויים לאמון הציבור ונבחריו. שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה יסד את תנועת הרא קרישנה מתוך תקווה שתנועה זו, על בסיס עקרונות הבהקתי יוגה, תיצור אנשי-רוח אידיאליים כאלה.
      אנשי רוח אמיתיים מתעלים מעל לכל זהות לאומית או דתית. העקרון הרוחני הבסיסי ביותר הוא "אתה לא הגוף הזה". לכן, יתכן שאדם רוחני אמיתי ייוולד לגוף יהודי, ובו זמנית יתעלה מעל הזהות היהודית הגופנית, וכו'. לכן אנשי רוח אמיתיים יכולים ליצור מכנה משותף על-לאומי, גם לצור תשתית אמונית שתשנה סדרים פוליטיים מעורערים. רק עם אנשים כאלה ניתן ליצור מציאות שונה.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר