אלטרנטיבה חיובית

פרבהופאדהרבים המחקרים והמילים אשר נכתבו על התופעה הגדולה אשר התרחשה בארצות הברית בשנות השישים. הרקע הסוציו-אקונומי אשר ממנו צמחו ילדי הפרחים פרנסה יפה סוציולוגים רבים אשר חקרו את הנושא.

באותה המאה העולם ידע שתי מלחמות עולם ענקיות ומשבר כלכלי חסר תקדים. לאחר רבע יובל הכלכלה האמריקאית הייתה שוב יציבה, מעמד ביניים בורגני ורחב הכתיב את הנורמה של החברה, והתווה את החלום האמריקאי כתכלית חיי אדם.

אך בזמן שארה"ב, הפעם בשם הקפיטליזם שוב הסתבכה במלחמה, קמה לה תנועת מחאה אשר כמוה אמריקה טרם ידעה. דור שלם מחה לא רק נגד המלחמה, אלא נגד כל קיומה של אמריקה הגדולה כפי שהכירו. הם בזו לחומר, בזו לחלום האמריקאי עם בית בפרברים, רכב, אישה וילדים. הם יצאו נגד כל הערכים אשר עליהם חונכו, הם חיפשו משהו אחר.

המחאה כשלה
אין בכוונתו של מאמר זה לעשות ניתוח היסטורי-סוציולוגי לארצות הברית של שנות השישים, לכן לא נתעכב יותר מדי על התקופה, אלא ניגע קצת בתופעה עצמה ומשם נמשיך לימינו אנו. מחאת ההיפים כשלה. עולם של אהבה לא החליף את עולם המלחמה. למעשה, דור שלם אשר הסביר את החיים בצורה אחרת (כדברי השיר המפורסם של סקוט מקנזי אשר נכתב על ידי ג'ון פילפס) לא שינה במאומה את כללי המשחק. במקום לסגוד לבית, כסף ומעמד, מושא הסגידה השתנה – מין, סמים ורוקנרול.

המחאה כשלה כי היא לא הציעה שום אלטרנטיבה לחוסר סיפוקו של האדם. אם בית, כסף ומעמד לא מספקים באמת את לב האדם, למה שמין וסמים כן יעשו זאת? מה הופך אותם לפחות חומריים?

תופעה שכן נשתמרה
בשנת 1922 בכלכותה אשר במזרחה של הודו, התקיימה פגישה אשר תהיה לה השפעה רבה על קבוצה גדולה של משתתפים בקרב אנשי תנועת המחאה של שנות השישים. שְׂרִילַה בהַקְתיסידְדְהָאנְתַה סַרַסְוַתי, מגדולי המורים הרוחניים של אותה התקופה, נפגש עם כימאי בשם אבהי צ'ארן, אשר לימים נהיה שְׂרִילַה פרבהופאדה. המייסד של התנועה בינלאומית לתודעת קרישנה. תנועה אשר צמחה במערב מתוך חוסר הסיפוק והחיפוש המתמיד של ילדי הפרחים.

כבר באותה פגישה ראשונה בשנת 1922 ביקש המורה הדגול מהכימאי הצעיר לצאת אל המערב וללמד את דרך הבְּהַקְטי, דרך של דבקות ומסירות באל ובברואיו. במשך ארבעים שנה נשא התלמיד הצעיר את הוראתו של מורו הרוחני בליבו, עד אשר בשנת 65 עלה בידו להצטרף לאניית משא אשר הפליגה ממומביי לניו יורק. ניתן רק לדמיין מה היה עולה בגורלו של הסְוָאמי ההודי אם היה מגיע עשור קודם לארצות הברית השמרנית והגזענית. אך רצה הגורל, והנסיעה התאפשרה באמצע שנות השישים כאשר הקרקע כבר רתחה מרוב בישול.

תנועת הרא קרישנה (איסקו"ן) התחילה במערב ברובע הבווארי בניו-יורק. האזור התחתי שבו התרכזו ההיפים. אין זה מפתיע שהמרכז השני הוקם בשכונת הייט אשברי בסן פרניסיסקו, מדובר ברובע אשר כונה "המכה של ההיפים".

למעשה בפני האמריקאי הצעיר עמדו שתי אפשרויות; או להיות חלק מהחברה השמרנית, או חלק מהחברה המורדת. הפער בין שתי האפשרויות היה קיצוני במיוחד, ואל תוך הפער הזה נכנס שְׂרִילַה פרבהופאדה. עבור ההיפים הוא היה מהפכן אמיתי, מחד גם הוא היה פרוש, הוא לא נטל חלק במרוץ אחר העושר של החברה הקפיטליסטית, אך מאידך, הוא לא פנה לחוסר עשייה, אלא לעשייה ממקום תודעתי שונה. השמועה על סְוָאמי הודי שמסתובב בעיר התחתית בניו יורק פשטה כמו אש בשדה קוצים. במהרה היפים רבים הצטרפו אליו ושינו את חייהם מקצה אל קצה. הם גילחו את שערם, התרחצו בקביעות ונגמלו ממין מחוץ לנישואין ומסמים. מדיטציית הרא קרישנה החליפה את חוויית האסיד, או כפי שתיאר זאת פרבהופאדה בעצמו באוזניי תלמידיו: "מדיטציה היא כמו אוקיינוס של אל.אס.די, אתם לא צריכים יותר סמים."

התנועה הלכה וצמחה, הניקיון של ההיפים, נועם הליכותיהם ביחד עם הנוכחות הכריזמטית של פרבהופאדה עצמו הביאו אנשים נוספים לתנועה. מאוחר יותר, כאשר אף הודפסה המהדורה הראשונה של הבְּהַגַוַד-גיטה כפי שהיא, היטיב לבטא את השינוי אשר חולל פרבהופאדה בארצות הברית אלווין ה. פוול, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת המדינה של ניו-יורק אשר אמר: "אם אמת היא מה שעובד, כפי שטוענים הפרגמטיסטים, אזי חייבת להיות אמת כלשהי בבהגווד גיטה כפי שהיא, מאחר שאלה שעוקבים אחר מדרשיה מגלים שלווה וחדוות חיים, החסרות בדרך כלל בחייהם הקודרים ונטולי האיזון של האנשים בני-זמננו."

שְׂרִילַה פרבהופאדה הצליח כי הוא הציע אלטרנטיבה חיובית לחברה הצמאה. הוא לא שלל את החומר, אלא פשוט לימד כיצד ניתן לחיות בתוכו וכיצד להשתמש בו לצמיחה רוחנית.

ימינו אנו
המצב החברתי בישראל של היום מזכיר קצת את המצב בארצות הברית של שנות השישים. שתי האומות יצאו מנצחות ממלחמות אך ליקקו פצעים רבים, הכלכלה בשתי המדינות בצמיחה וגם מדיניות הכלכלית של שתי הממשלות, האמריקאית דאז והישראלית בהווה פנו ופונות אל כיוונים קפיטליסטיים (להוציא אולי את השנתיים שבהן כיהן קנדי כנשיא האמריקאי).

גם באמריקה של אז וגם בישראל של היום קם דור אשר יוצא כנגד כיוונה של החברה. קם דור אשר לא רוצה יותר במלחמה ולא רוצה להיות עבד של תרבות הצריכה. דור המחאה הישראלי אינו פונה לאנרכיה, הוא אינו מוצא מפלט מוחלט בסמים ובמין, אך הוא כן זועק, כן מחפש וכן משתוקק לשינוי.

רוח השינוי בחברה הישראלית אינה נחלת החברה החילונית בלבד. רוחות של שינוי מנשבות גם בתוך החברה הדתית. מחד, הקיצוניות מגיעה לשיאים חדשים, אך מאידך, אט-אט הרבנות מאבד את ריבונותה על הדת. האזרח הדתי מחפש אלטרנטיבות. אם בעבר מהות הדת הייתה השבטיות והגאולה המשיחית, היום אין כך הדבר. האינדיבידואליות מקבלת תפקיד מהותי, ולא בכדי מילים כמו הפנמה, התבודדות ואף מדיטציה יהודית מקבלות מקום מרכזי בתוך השיח הדתי-רוחני. בנוסף, חשוב לציין שגם חילוניים רבים נמשכים אל עבר תנועות היהדות המתחדשת ואל בתי מדרש הפזורים בכל רחבי הארץ.

לסיכום הנקודה, קיים חוסר סיפוק רב אשר מבשיל אל עבר חיפוש אחר משמעות וערך בחלקים מרכזיים של הציבור הצעיר בישראל.

תנועת הרא קרישנה כיום
הרבה תהפוכות ידעה התנועה בחמישים שנות קיומה. היא התמסדה, קיבלה לגיטימיות במדינות רבות, חוותה כמה שערוריות לא פשוטות, היא גדלה מאוד, בעיקר בתוך תחומיה של הודו וברוסיה ושינתה את פניה מקצה אל קצה. אם פעם היינו רואים צעירים רבים נוהרים אל מרכזיה ברחבי העולם המערבי, היום נמצא שם בעיקר הודים אשר חיים 'בגולה' ורוצים קצת לשמור על קשר עם המסורת.

כיום התנועה יותר הינדואית מפעם. יתכן שהדבר נובע מטעמים פוליטיים וכלכליים. אך אם נניח אותם בצד, ונתמקד במדרשיו של פרבהופאדה עצמו ובמסר האוניברסלי של הגיטה אני חושב שגם כיום, תוך התאמה לזמן ולמקום, תנועת הרא קרישנה עדיין רלוונטית, ועדיין יכולה לתת אלטרנטיבה חיובית לאנושות בכלל ולחברה הישראלית בפרט. אם אנו כבר עוסקים בחברה הישראלית, אז נראה לי שיהיה נכון לכתוב גם כמה מילים על אופי התנועה בארץ. בניגוד גמור למגמה העולמית בה תנועת הרא קרישנה הופכת ליותר ויותר הינדואית, בארץ, חבריה נשארים 'ישראלים' לחלוטין. הביגוד המסורתי אשר עורר אנטגוניזם רב, כבר חלף ועבר לו. כמוה גם השירה ברחובות. מה שמתאים לשנות השישים העליזות פחות עובד במאה העשרים ואחת. בנוסף חברי התנועה מעורבים בנעשה בחברה הישראלית בכללותה, חלקם גם פעילים חברתיים, ורובם ככולם עובדים וחיים בתוך החברה עצמה.

לפעול בתוך העולם – אלטרנטיבה חיובית
כיום, כאשר אנו מוקפים בניאו-ליברליות של החברה הפוסט-מודרניסטית, אנשים רבים אינם מוצאים את עצמם. האנוכיות, והמרדף הבלתי פוסק אשר מכתיבים את סדר היום, מעייפים. לכן יותר ויותר אנשים פונים אל דת (בעיקר חסידית-משיחית), יוגה, ניו-אייג', פורום, הסוד וכדומה. הבעיה המרכזית בדומה לשנות השישים בארה"ב היא הפער. הפער גדול מדי. כאשר אנו לוקחים את התרגולים אשר הזכרתי כאן וגם אחרים שלא, במינון קטן – אנחנו עדיין לא מסופקים. אך מן הצד השני, כאשר אנו מתמסרים להם לחלוטין ומקדישים להם את כל חיינו – אנו למעשה מתנתקים מכל אשר הכרנו ופורשים מהעולם. בדיוק כמו ילדי הפרחים בשנות השישים.

תנועת הרא קרישנה מבוססת ומתבססת על הבְּהַגַוַד-גיטה. ספר עתיק אשר במשך אלפי שנים סיפק מקור להשראה, רעיונות ואורח חיים לאנשים רבים. לדעתי לגיטה יש את היכולת לגשר על הפער. ליצור את האיזון בין חומר לרוח ולתת לכל אדם ואדם בלי קשר לדתו ואמונתו כלים רבים אשר יעזרו לו לשלב בין חיי היומיום לבין חייו הרוחניים. במרכזה של הגיטה מצוי דיון מופלא על מדע הפעולה. מהי פעולה רוחנית, התנתקות מפעולה או פעילות במסירות?

לרוב אנו חושבים שחיים רוחניים סותרים חיים חומריים. כלומר, שעל מנת לחיות חיים רוחניים עלינו לזנוח את החומר. הגיטה מציעה את דרך האמצע, דרך של חיים בתוך עולם החומר אך עם שינוי תודעתי. או במילותיה שלה: "לא ההימנעות מפעולה משחררת מתגובה, גם לא ההתנזרות לבדה מובילה לשלמות." (ב.ג. 3.4)

הרעיון של הגיטה שחיים רוחניים ניתנים ליישום בתוך חיינו היומיומיים הוא המפתח ליצירת האיזון בין חומר לרוח. מצד אחד בתהליך זה ניתן להתמסר לחלוטין אל חיינו הרוחניים, אך מצד שני עדיין לחיות בתוך העולם, ובעזרת תכונותינו ויכולתנו הטבעיות לעורר את מערכת היחסים הנצחית בין הנשמה לאל, וכך לחיות חיים מלאי עניין ומשמעות, אשר מעניקים סיפוק הולך וגדל בכל רגע ורגע.



מאמרים נוספים מאת רז הנדלר

פעיל בעמותת "יוגה של אהבה". חוקר וכותב על הדתות והזרמים השונים. מחבר הספרים בעקבות הדרך, פנינים שזורות על חוט.

כתיבת תגובה

Bookmark and Share
וידאו
מהי מטרת החיים?
שיחה על הצורך הבסיסי של כל בני האדם - לאהוב ולהיות אהוב
עולם מעבר לשמים
קליפ תמונות מוורינדאוון - הודו, המלווה בשירו של מייקל קסידי
פרות שמחות
ארגון "הגנה על פרות" בהודו דואג לפרות ושוורים פצועים בדרך מיוחדת במינה
הרשמה לניוזלטר